חוק המגן על הילדים מפני התעללות:

​

החובה המעוגנת בזכויות האדם לאסור כל סוג של ענישה גופנית וכל צורת ענישה משפילה אחרת של ילדים נגזרת מזכותו של כל אדם להגנה שוויונית על כבודו העצמי ועל בריאותו ולהגנה שוויונית תחת החוק.

סעיף 37 באמנה לזכויות הילד קובע שיש להבטיח ש"ילד לא יועמד בפני עינויים או בפני טיפול או עונש אחרים אכזריים, בלתי-אנושיים או משפילים"; סעיף 19 דורש להגן על הילד "מפני אלימות גופנית או נפשית לסוגיהן". 

​

​

דרישת סף בהכשרת צוותים העוסקים בחינוך בגיל הרך בישראל

על ידי משרד העבודה והרווחה:

​

במסגרות מוכרות על ידי משרד העבודה והרווחה, ישנה הכשרת אנשי צצוות המטפלים במעונות ובמשפחתונים מבוססת על קורס הכשרה למטפלות, סוג 1 הכולל 800 שעות אקדמיות ובהמשך קורס הכשרה מסוג 2 הכולל 160 שעות אקדמיות המוכרים לתעודת מקצוע.

​

במסגרות שאינן מוכרות, במעונות יום ובמשפחתונים הפרטיים, היות ואין הסדרה להגדרת תנאי סף להכשרת אנשי צוות, החוק לא מחייב הכשרה לגננות, מה שמובל לכך שכל מי שרוצה יכול לפתוח גן ללא שום פיקוח.

​

​

חוק המצלמות בגנים:

​

לפי חוק זה אשר נכנס לתוקף בספטמבר 2019, התקנת מצלמות במעגל סגור תהיה חובה לצורך קבלת רישיון עסק בגנים. חוק המצלמות מחייב התקנת מצלמות גלויות לעין באזורים שאינם נחשבים לפרטיים בגני ילדים, כמו חדרי הלבשה ושירותים. המצלמות מוצבות הן בחלקו הפנימי של הגן והן בחלקו החיצוני ופעולתן תהיה מסביב לשעון בכל שעות היממה. התיעוד המצולם שלהן יעלה אל שרת מיועד וכל החומרים יישמרו בתוכו כמו בכל מערכת מצלמות במעגל סגור. לא ייעשה כל שימוש בצילומים מלבד במקרים בהם יעלה הצורך הדחוף, לבדיקת חשד להתעללות.

החומר המצולם נשמר לתקופה של 30 ימים ונמחק באופן אוטומטי לחלוטין. לשום גורם אין גישה אל הצילומים, אלא אם כן התקבל צו בית משפט לאחר שעלו חשדות מבוססים.

המטרה העיקרית של חוק המצלמות היא להגן על הילדים הנמצאים בגנים שאינם תחת פיקוח, אבל תוך שמירה גם על פרטיות הילדים והעובדים במקום כאחד. המצלמות הללו חייבות להיות גלויות לעין ואין להסתיר אותן. יתרה מכך, יש להודיע על התקנתן להורים ולראות אם ישנה התנגדות או הסכמה גורפת. כאשר יש 70% התנגדות מצד ההורים – אין יכולת להתקין מצלמות ברחבי הגן.

​

​

מהי חובת הדיווח לגבי התעללות בילדים - מה אומר החוק?

​

בסוף שנת ‏1989 התקבל בכנסת החוק למניעת התעללות בקטינים וחסרי ישע (תיקון ‏26 לחוק העונשין).
להלן עיקרי החוק בתמצית ובשפה פשוטה (אין זה הנוסח המשפטי):

​

• התעללות בילד (ובחסר ישע) היא עבירה נפרדת בספר החוקים. זוהי עבירה פלילית חמורה במיוחד כאשר המתעלל הוא הורה, בן משפחה או האחראי על הילד.

• בין האחראים על הילד, נמנים לא רק הוריו, אלא גם מבוגרים אחרים (בני משפחה ואחרים), שהילד נתון להשפעתם או מרותם.

• התעללות איננה רק פגיעה פיזית והיא כוללת סוגי פגיעה שונים כולל פגיעה מינית והתעללות נפשית.

• על ההורה או האחראי על הילד לדאוג לבריאותו, לספק את צרכיו ולמנוע פגיעה והתעללות בו (לא רק התעללות בילד היא עבירה, גם אי מניעת התעללות היא עבירה).

• על כל אדם מוטלת חובת דיווח לרשויות, בכל מקרה שיש לו חשד סביר שהאחראים על הילד מתעללים בו. 

• על בני משפחתו של הילד ועל אנשי המקצוע, מוטלת חובה מוחמרת של דיווח.

• מי שיודע על התעללות בילדים ולא מדווח כנדרש, צפוי לענישה ואפילו למאסר. 

• קיימת חובת דיווח על מוסדות חינוך, בכל מקרה של התעללות ופגיעה חמורה בילדים, גם במקרה שהפוגע אינו אחראי על הילד (ילד אחר או קבוצת ילדים).

• ילד שההורה התעלל בו, לא יהיה חייב להעיד נגדו בבית משפט וניתן יהיה לקבל עדות של חוקר ילדים מיוחד (שאינו שוטר), שיעיד במקום הילד.